יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

הכי כייף להכין לבד! הדרכה לגילוף חותמות

סביר להניח שבתור מכורה, אני לא אובייקטיבית, אבל מתלהבת לשתף בכייף הגדול של גילוף חותמות.
מצורפת בזאת הדרכה ואזהרה מהתמכרות חדשה...

אלו החומרים שצריכים:


ניסיתי מספר משטחי גומי. ההמלצה שלי היא הבלוק הורוד של חברת Speedy-Carve. הוא רך, גמיש ונח לעבודה. אם היה קצת יותר עבה, הוא היה מושלם. אני רוכשת אותו און-ליין מחנות מסטיקים. בחו"ל אמנם יותר זול, אבל המשלוח לארץ יקר. את האימונים הראשונים, כדאי לעשות על מחקים פשוטים...
בחנות מסטיקים, ניתן למצוא גם את סכיני הגילוף וכריות הדיו.
בשלב ראשון, אני מציירת את הציור של החותמת שמעוניינת ליצור על נייר שקוף בעזרת עפרון רך (HB2). ממליצה בהתחלה לבחור ציור פשוט (צללית של סירה למשל).
הצד המצוייר פונה לבלוק, בזכות הנייר שקוף, קל לי למקם את הציור על הבלוק. בעזרת הצד האחורי של הסכין (ניתן להשתמש גם בכפית), אני עוברת על הציור וכך מעבירה אותו לבלוק:



לאחר ההעברה, כשהציור כולו ברור על גבי הבלוק,  חותכת ריבוע מסביב לציור וכך מקבלת משטח נח לעבודה.
וכעת בעזרת הסכין החדה, מתחילה לגלף מסביב לכל קווי המתאר...


לאחר שגילפתי בעזרת הסכין החדה, הבלוק נראה כך:


ועכשיו ניתן לעבור לסכין המשולשת ולהוציא את כל האזורים הורודים:


ואז מגיע השלב המרגש- בדיקת החותמת! אין צורך בכרית דיו גדולה. אני פשוט הופכת את כרית הדיו שלי ומתופפת על הבלוק. בדיוק כמו בתמונה:


הופכים על נייר, מהדקים חזק מלמעלה...


ו...טה-דם! נולדה חותמת חדשה!


ממליצה מאוד לנסות לגלף חותמת לבד! הסוד הוא בהתמדה. ככל שמגלפים יותר, רמת הדיוק עולה.
ולמה דווקא חותמת של כבשה? תגלו בפוסט הבא...

זוכרים את הערמומית מהפוסט הקודם? אז תוך כדי הכנת החותמת, היא צלמה אותי בוידאו (תודה נועה! וכמובן תודה גם לשעיה, בן-זוגי, על התמונות). מצורפים ארבעה סרטונים שניתן להיעזר בהם:

יום שישי, 22 באוגוסט 2014

השקעה קטנה = שדרוג גדול

בכורתי נועה חגגה, באביב האחרון,  יום הולדת 9. הערמומית הצליחה לשכנע את סבתא שתקח אותה בקיץ לטיול בלונדון. כשהגיע תאריך יום ההולדת לא היה דבר מתאים יותר מעריכת מסיבת תה...מי יודע, אולי המלכה תואיל בטובתה להזמינה לביקור בארמון ( :
עיבדנו יחד את הרעיון עד לגיבוש תוכנה וצורתה של המסיבה. עיצבנו חותמות בנושא - קנקן תה, כוסות וכיתוב מתאים, אותן הטבענו על מפיות נייר לבנות פשוטות. היופי הוא שכל אחד יכול להכין חותמות, גם מתפוחי אדמה (בקרוב אעלה פוסט עם הדרכה להכנת חותמות גומי כמו שלי)...אפשר גם לקנות חותמות של אותיות ולהטביע כיתובים מתאימים. השקעה קטנה המשדרגת ומוסיפה נופך מיוחד, מסקרן ומגרה...
רוצים לראות תמונות? בבקשה:


הטבעת חותמות על מפיות - מאמץ קטן, שדרוג גדול
גם שקיות ההפתעה הוטבעו בחותמות של הוד מעלתה. ברקע אפשר לראות את שרשרת הדגלונים שתפרתי (הבדים מנתנאלה). במקום סרט אלכסון, השתמשתי בתחרה שהפכה את הדגלונים לחגיגיים במיוחד...

מסיבת תה - משאירה חותם

במהלך המסיבה, הבנות שחקו בחבילה עוברת שבמקום משימות היו בה עובדות מעניינות על תה. הנה קישור למאמר מעניין על ההסטוריה של התה.

אירוע נוסף שנחגג במשפחתנו לאחרונה הוא חתונת הזהב של הורי (כן, כן כבר סובלים אחד את השניה חמישים שנה!).
את ירח הדבש בשנת 1964, הם חגגו בטיול בצפון הארץ על וספה. מכאן הרעיון להכין להם חותמת של וספה עם כמה תוספות קטנות...
כך נראו המפיות בארוחה הערב שערכנו לכבודם:

חותמת וספה - משאירה חותם

והנה הזוג הצעיר ברכיבה נוסטלגית ברחובות תל-אביב:


המון המון מזל-טוב אמאבא!
להתראות בפוסט הבא,
תמר

יום שבת, 16 באוגוסט 2014

בת-מצווש, או: איך הכל התחיל?

אחיינית שלי הגיעה למצוות. מאורע מרגש מאוד...היה לי ברור שאני רוצה להעניק לה מתנה מושקעת. היא מאוד אוהבת לבשל ולכן למזלי כבר היה לי כיוון...
הפינטרסט עבד שעות נוספות וגיליתי אנשים מוכשרים שמגלפים חותמות מהממות. מיד הבזיק הרעיון להכין לה המון חותמות קטנות שתוכל להשתמש בהן לארוז את מאכליה הטעימים. ומפה התחילה ההתמכרות...גיליתי כמה זה כייף ופשוט לגלף חותמות בעבודת יד - אתה יכול לגלף כל מה שתרצה, באיזה גודל שתבחר, עם איזה כיתוב שמתחשק לך - כלומר אינסוף אפשרויות ומאז אני לא מפסיקה לגלף...
ואין כמו מראה עיניים, אז הנה כמה תמונות:




תפרתי סינר ומחברת מתכונים שעליהם הטבעתי את החותמות.
הכל נארז באהבה גדולה...המון מזל-טוב, תמוז!


והנה הגברת בפעולה:


ואם במטבח עסקיננו, בואו נבדוק איך זה בעברית...
אני לא בלשנית ( אנוכי ביולוגית, ציטוגנטיקאית אם זה אומר לכם משהו), אבל עברית שפה יפה...

נעזרתי הרבה באתר המקסים של השפה העברית, במלון עברי ברשת המילוג, ובאתר המדהים של האקדמיה ללשון עברית.
תרווד משמעו כף גדולה (ב"אליעזר והגזר" הסבתא בתרווד בוחשת ובוחשת...). רובנו משתמשים במילה תרווד לתאר כף שטוחה להפיכת מאכלים בעת טיגון, אך האקדמיה בחרה לכלי זה את השם רחת טיגון. השם לא נקלט בציבור שקורא לו 'הופכן', 'מרית' ו'כף טיגון'.
מרית היא כף שטוחה למריחה והחלקה. חלק מהציבור קורא לכלי לפריסת עוגות בשם זה, אך האקדמיה פשוט קראה לו 'סכין עוגה'.
מקפה היא כף מחוררת המשמשת להסרת קרום, שומן או קצף הנוצרים בתהליך הבישול.
מצקת היא כף גדולה למזיגת נוזלים.
אלפס זהו סיר שטוח לבישול בעל ידית ומכסה.
מרחשת, מחבת - כלי לטיגון עמוק.
קלחת - סיר גדול.
מקלה לחם הוא מכשיר לקליית לחם. רבים קוראים לו מצנם, אך זה האחרון מייבש את פרוסת הלחם באופן כליל והופך אותה לצנים.

להתראות בפוסט הבא,
תמר